בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה כי עובדת בטיפולי פוריות שאינה נעדרת בגינם זכאית להגנה מפיטורים בתקופת הטיפולים כמו עובדת שנעדרת בטיפולי פוריות.

עובדת בטיפולי פוריות שאינה נעדרת ומזומנת לשימוע לפני פיטורים כאשר ייתכן כי המעסיק אינו יודע על הטיפולים, זוכה להגנה דומה כמו לעובדת שנעדרת לצורך הטיפולים. בכל מקרה של שימוע לפני פיטורים לעובדת בטיפולי פוריות מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה.

בית הדין דחה ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, אשר ביטל החלטה של הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שקבעה כי אין צורך בקבלת היתר מהממונה על העסקת נשים לפיטורי עובדת ועל המעסיק היה לקבל היתר לסיום העסקת העובדת. הדיון בבית הדין עסק בפירוש סעיף 9(ה)(3) לחוק עבודת נשים, שעניינו הגבלת פיטורים בתקופת טיפולי פוריות של עובדים (לרבות עובדות) שאינם נעדרים מעבודתם בשל הטיפולים.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור מדינת ישראל על ההחלטה וקבע כי סעיף 9(ה)(3) לחוק קובע: ״הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר…״

בית הדין התייחס בדיון לביטוי ״בתקופת הטיפולים״, וקבע כי מבחינה לשונית אין דרך סבירה לקרוא ולהבין את הסעיף מבלי להחיל את ההגנה הקבועה בו גם בתקופת הטיפולים, יהא משכה אשר יהא. בית הדין קבע כי אין לקרוא את לשון הסעיף, כך שיעלה ממנו הפירוש – כי ההגנה לא תשתרע גם על תקופת הטיפולים.

בית הדין הארצי קבע כי הוראות סעיף 9(ה)(1) לחוק, העוסק בפיטורי עובדת בטיפולי פוריות שאינה נעדרת לצורך הטיפולים, לרבות הצורך בקבלת היתר הממונה לפיטורים, חלות – לגבי עובדים שאינם נעדרים – גם בתקופת הטיפולים וגם בתקופת 150 הימים.

לפיכך, באופן מעשי, עובדת בטיפולי פוריות שאינה נעדרת, שסיימה את תקופת 150 הימים (שנספרים מתחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר) אך עודנה מצויה בהליך טיפולי – תחול עליה ההגנה הקבועה בחוק.

המילים ״בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה״ נכתבו בסעיף בכוונה תחילה ואינם כשלעצמם בבחינת טעות. לפיכך, הפירוש הסביר היחיד לסעיף הוא כי ההגנה הנתונה בסעיף 9(ה)(3) לחוק עבודת נשים לעובדים שאינם נעדרים נפרשת הן על ״תקופת הטיפולים״ והן על תקופת 150 הימים, והיא אינה תחומה בזמן, להבדיל ממגבלת השנתיים לגבי עובדים נעדרים, כקבוע בסעיף 9(ה)(2) לחוק.

אשר לשאלה לאילו תקופות מתייחס הביטוי ״לפי המאוחר״, הביטוי מתייחס למאוחרת מבין משלוש תקופות ההגנה שנמנו קודם לה:

1.  תקופת הטיפולים

2.  תקופה של 150 יום לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות;

3.  תקופה של 150 יום לאחר מועד תחילת טיפולי ההפריה החוץ-גופית.

בית הדין הארצי קבע כי במקרה שנדון במסגרת הערעור, מאחר שבמועד הגשת בקשת ההיתר לממונה על החוק ובמועד החלטת מרכזת בכירה – חוק עבודת נשים הייתה העובדת מצויה בהליך טיפולי, כלומר ״בתקופת הטיפולים״, הרי שחלות עליה הוראות החוק בדיוק כמו לגבי עובדים נעדרים, לרבות הצורך בקבלת היתר הממונה לפיטורים.

על פי החלטת בית הדין שגתה המרכזת בקבעה כי בנסיבות העניין לא נדרש היתר לפיטורי העובדת ונקבע כי החלטתה מבוטלת.

עע (ארצי) 4333-11-19 מדינת ישראל-נטלי גוטמן ניתן ב-29.3.20, פורסם בנבו

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו”ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו לא ייצג בתיק האמור