שופט בית המשפט המחוזי בנצרת השופט ערפאת טאהא קיבל ערעורים של מוסד חינוכי ושל מדינת ישראל וקבע כי האחריות על ביטוח תאונות אישיות לתלמידים במוסדות חינוך חלה רק על הרשות המקומית בתחומה נמצא המוסד החינוכי, גם אם מדובר במוסד חינוכי שאינו רשמי.
הערעור הוגש בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בנצרת בתביעה לעניין נזקים שנגרמו לתובע בגיל 17, עת החליק ונפל בדרך חזרה מהמוסד החינוכי לביתו בעיר נצרת. תחילה הוגשה התביעה כנגד המוסד החינוכי ונגד חברת הביטוח מנורה. בהמשך התברר כי למוסד החינוכי לא היה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים בחברת הביטוח מנורה, לכן נמחקה התביעה נגדה.
בעקבות כך הוגש כתב תביעה מתוקן כנגד המוסד החינוכי, משרד החינוך ועיריית נצרת בעילות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, כאשר הטענה המרכזית הייתה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים וזאת בניגוד לחובתן לפעול לכך בדין.
בשנת 2019 ניתן פסק דין חלקי בבית משפט השלום, אשר נתן תוקף להסכם פשרה אשר קבע כי לתובע ישולמו פיצויים בגובה 137 אלף שקלים. הצדדים נשארו חלוקים בשאלה כיצד יחולק התשלום בין הנתבעות והסכימו כי מדובר בשאלה משפטית בה יכריע בית המשפט.
בפסק הדין של בית משפט השלום נקבע כי החובה לבטח בביטוח תאונות אישיות לתלמידים מוטלת אך ורק על העירייה בהיותה רשות החינוך המקומית שבתחומה נמצא בית המספר שבו למד המשיב במועד אירוע התאונה.
בית משפט הטעים, כי תכלית החוק הינה לקבוע חובת ביטוח לכלל התלמידים הזכאים לחינוך חינם ללא אבחנה בין תלמידים הלומדים בבית ספר רשמי ובין תלמידים הלומדים בבית ספר מוכר שאינו רשמי וחובה זו הוטלה באופן מפורש על רשות החינוך שבתחומה נמצא בית הספר שבו לומד התלמיד.
בית משפט השלום קבע אחריות בנזיקין על המוסד החינוכי ועל המדינה כיוון שעל המוסד החינוכי הייתה מוטלת חובה לוודא כי כלל התלמידים הלומדים בתחומו מבוטחים בפוליסות תאונות אישיות והמדינה שלא הפעילה מנגנון פיקוח על מנת לוודא קיומם של כיסויים ביטוחיים לתלמידים.
בפסק הדין של בית משפט השלום נקבע כי חלקן של העיריה והמוסד החינוכי יהיו 40 אחוז כל אחד ואילו של המדינה 20 אחוז. בערעור לבית המשפט המחוזי טען המוסד החינוכי בית משפט השלום חרג מההסכמה הדיונית כי המחלוקת בה יש להכריע היא על מי חלה החובה לבצע ביטוח לתלמידים. המדינה טענה כי
החובה לבטח את התלמידים הזכאים לחינוך חינם מוטלת ישירות על הרשויות המקומיות.
העירייה טענה מנגד, כי החובה המוטלת על רשות החינוך הינה לבטח בביטוח תאונות אישיות תלמידים הזכאים לחינוך חינם ואשר לומדים בבית ספר הנמצא בתחומה בבית ספר רשמי בלבד.
לטענתה, מעולם לא רכשה ביטוח לתלמידים הלומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים וחובה זו הוטלה לאורך השנים על בית הספר עצמו.
בהכרעתו לעניין חובת הביטוח קבע בית המשפט המחוזי נצרת כי רשות מקומית מחויבת לבטח את כלל התלמידים הלומדים בתחומה הזכאים ללימוד חינם, בין אם בחרו לממש את זכאותם ללימוד חינם וללמוד בבית ספר רשמי ובין אם בחרו שלא לממש את זכאותם לחינוך חינם וללמוד בבית ספר מוכר שאינו רשמי.
לעניין האחריות בנזיקין קיבל בית המשפט את עמדת המוסד החינוכי ומשרד החינוך כי בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים וקיבלו תוקף של החלטה, המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים נגעה לשאלה על מי הייתה מוטלת החובה לבטח את המשיב בביטוח תאונות אישיות.
"בית המשפט לא הוסמך לדון בשאלת אחריותם הנזיקית של המוסד החינוכי ושל משרד החינוך למחדליה של העירייה", קבע בית המשפט המחוזי. "הוא לא הוסמך לדון בשאלה אם הייתה מוטלת עליהם חובה לפקח על התנהלות העירייה ולוודא כי היא רוכשת ביטוח מתאים בהתאם לחובה המוטלת עליה בדין, ולא הוסמך לדון בשאלה אם חובה זו הופרה על ידם".
בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי אין די בעובדה כי העירייה לא רכשה ביטוח תאונות אישיות למשיב כדי להטיל אחריות בנזיקין על המוסד החינוכי ועל משרד החינוך.
בית המשפט קיבל את הערעורים של מוסד החינוך ושל המדינה וקבע כי העירייה לבדה תישא מול התובע במלוא הסכום שהוסכם בין הצדדים ותשלם לכל אחד מהמערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 20 אלף שקלים.
עא (נצ') 29019-02-20 אג'יאל (דורות) עמותה לקידום חינוך נ' בהג'את כראם
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו”ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
משרדנו לא ייצג בתיק האמור
