כיסוי ביטוחי לנזקי אש: על הניזוק למסור את ההודעה בדחיפות ולתעד את זירת השריפה בסרטונים ובתמונות

בית משפט השלום בכפר סבא קובע בפסק דין כי במקרה של תביעה בגין נזקי אש, על הניזוק למסור את ההודעה בדחיפות ובמקביל לתעד את זירת השריפה בסרטונים ובתמונות. חברת הביטוח מגדל ביטחה את מכללה אקדמית הדסה בפוליסה לביטוח עסק אשר כללה בין היתר כיסוי ביטוחי לנזקי אש למבנה ולתכולה. בחודש ספטמבר 2016 פרצה שריפה באחד ממבני המכללה. האש כובתה על ידי שומר שהוזעק למקום באמצעות מטף כיבוי, אך גרמה נזקים למבנה ולתכולה.

חברת הביטוח בדקה את האירוע ואת נזקיו בסיוע של שמאי ושל מהנדס חשמל. על בסיס ממצאי חוות הדעת שילמה למכללה תגמולי ביטוח בסך של 376,697 שקלים ומאוחר יותר סך של 1,673 שקלים בגין תוספת כינון במסגרת הפוליסה שכללה כיסוי ביטוחי לנזקי אש. חברת הביטוח טענה כי גורם השריפה, במסגרתה שילמה למבוטחת בגין כיסוי ביטוחי לנזקי אש, היה כשל חשמלי במתג תאורה מתוצרת "גוויס", שיוצר, שווק וסופק על ידי הנתבעות.

חברת הביטוח מגדל הגישה תביעת שיבוב בסכום של 394,323 שקלים וטענה כי חברת Gewiss היא חברה איטלקית המתמחה בייצור מותגי תאורה. ג.מ.ס.ס טרייד היא הנציגה המורשית של Gewiss  בישראל ומשווקת את מוצריה. עוד טענה כי מתג החשמל שהותקן במכללה היה לקוי, פגום ולא בטיחותי. כתוצאה מכך נוצר בו כשל חשמלי אשר גרם לפרוץ האש.

טרם הגשת כתב התביעה, חברת הביטוח מגדל שלחה מכתבי התראה אל הנתבעות ואל חברת "ניסקו חשמל ואלקטרוניקה". ניסקו  הפנתה את הנושא אל חברת ג.מ.ס.ס טרייד, אשר דחתה את האחריות בטענה כי לא הוכח שהמתג היה מתוצרת Gewiss. מהנדס החשמל המומחה מטעם חברת הביטוח מגדל בדק את שרידי המתג וקבע שהם מתוצרת Gewiss. בנוסף, הקבלן שהתקין את מתגי התאורה במבנה אישר שהוא התקין מתגי Gewiss אשר נקנו ברשת החנויות "ראש חשמל".

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי מרגע שמוצר Gewiss יוצא משליטתן, אין להן שליטה על הנעשה בו. לא ניתן לדעת מהו טיב מערכת החשמל במכללה, כיצד בוצעה התקנת המתג, כיצד מערכת החשמל מתוחזקת וסוגיות טכניות והנדסיות נוספות אשר פורטו בחוות דעת מהנדס החשמל המומחה מטעם הנתבעות.

הנתבעות טענו כי על חברת הביטוח חל הנטל להוכיח את רכישת המוצר, אופן ההתקנה, הבדיקה והתחזוקה. עוד טענו כי חברת Gewiss קשורה בהסכם פיקוח שוטף עם מכון התקנים הישראלי, שאף מפקח על מפעליה בחו"ל. הנתבעות טענו כי חברת הביטוח גרמה לזק ראייתי, בכך שדיווחה להן לראשונה על האירוע יותר מ-15 חודשים לאחר התרחשותו.

הנתבעות טענו כי המומחה מטעם חברת הביטוח בדק את זירת השריפה למחרת האירוע, ואולם בעת הגעתו היא כבר שונתה מהותית לאחר שנוקתה ופונו ממנה הפסולת והשרידים, כולל שרידי ההדומים שבערו בה. מכאן שגם חוות דעתו אינה משקפת את הזירה. עוד טענו כי המתג היה תקני ולא גרם לפרוץ השריפה, כעולה מממצאי חוות דעת מהנדס חשמל מטעם הנתבעות. מקור האש היה חיצוני למתג.

במהלך קדם המשפט מונה אבנר רוזנגרטן מהמכון למדע פורנזי כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעתו נערכה ביום 19/1/20 ובהמשך הוא ענה לשאלות הבהרה מטעם התובעת.

השופט רונן פלג מבית משפט השלום בכפר סבא ציין בפסק הדין כי חברת הביטוח שבה וטענה בכתב התביעה ובסיכומיה, שעל הנתבעות חובת הראיה להוכיח היעדר רשלנות מצדן, על בסיס הפנייה להוראות הסעיפים 39 (נזקי אש) ו- 41 (הדבר מדבר בעד עצמו) לפקודת הנזיקין.

השופט קבע כי הנזק נגרם על ידי או עקב אש, ואולם לא יכול להיות חולק על כך שהנתבעות לא הבעירו את האש ולא תפשו את המקרקעין. טענת התובעת כי הנתבעות היו בעלות המיטלטלין שמהם יצאה האש היא חסרת בסיס. "אין בכך שהמתג הוא מתוצרת הנתבעות כדי להפוך אותן לבעליו. המתג עבר בעלות בעת מכירתו לחברה אשר שיווקה אותו ובהמשך עבר לבעלות המכללה, בעת שהוא נרכש עבורה על ידי קבלן החשמל והותקן בקמפוס".

בית המשפט קבע כי תנאיו של ס' 39 לפקודת הנזיקין לא התקיימו, כך שלא ניתן לקבוע מכוחו, שעל הנתבעות חובת הראיה, שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחובו עליה.

לעניין ס' 41 לפקודה, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו", קבע בית המשפט כי הוא אינו חל ולו מן הטעם שגם אם הנתון היה שהנזק נגרם על ידי המתג שיוצר ושווק על ידי הנתבעות, שאלה המהווה את המחלוקת העיקרית בתיק זה, הרי שלא ניתן לומר כי הייתה להן השליטה המלאה עליו מאז שהוא נמכר ויצא מחזקתן.

עוד קבע בית המשפט כי גם תנאיו האחרים של סעיף 41 אינם מתקיימים. ראשית, התובעת מתיימרת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירוע השריפה ולנזק; שנית, לא ניתן לומר שאירוע השריפה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעות לא נקטו זהירות סבירה. השופט קבע כי התוצאה היא שעל התובעת חל הנטל להוכיח את תביעתה וטענותיה להיפוך הנטל נדחות.

בהיעדר עדות ישירה, חברת הביטוח מגדל הסתמכה באופן מלא על חוות דעתו של המומחה מטעמה, מהנדס החשמל וחוקר השריפות אשר סלוצקי. הנתבעות השיבו בחוות דעת של מהנדס החשמל וחוקר השריפות חיים קראוסהר. בתמצית, חוות דעתו של מומחה התובעת סלוצקי קבעה כי תבנית הבעירה מצביעה על שריפה שפרצה מתחת למיקום מפסק התאורה, סמוך ליחידת שקעים "סימה בוקס" של חברת "ניסקו", שהותקנה במישור התחתון של הקיר. בשריפה התלקחו יחידות הדומים ודופן של מכל אשפה מפלסטיק, שתכולתו לא נשרפה, כך שהוא לא היה המקור לאש. יחידת השקעים נפגעה חיצונית מהאש ולא נמצאו בה סימני כשל. ליחידה לא היו מחוברים צרכני חשמל בעת האירוע.

עוד קבע חוקר השריפות אשר סלוצקי כי בשרידי מתג תאורה חשמלי מתוצרת Gewiss התגלו סימנים ברורים ביותר של כשל על אחד מבין זוג מגעי החיבור, בצורה של התכה מקומית על גבי המהדק. מתג זה היה הסיבה לפרוץ השריפה. הכשל הוביל להתלקחות מקומית, שגרמה לנזילת פלסטיק בוער על גבי ההדומים שמתחת. ההדומים הכילו אמנם חומרים מעכבי בעירה, אך הם יצרו פיח רב מאד.

מנגד, חוות דעתו של מומחה הנתבעות חיים קראוסהר קבעה כי מהתמונות שצורפו לחוות דעתו של סלוצקי עולה שבעת הגעתו למקום האירוע כבר נשטפה הרצפה ופונו ממנה שאריות הפסולת והשרידים, לרבות 4 הדומים שרופים, כך שהזירה שונתה באופן משמעותי. כתוצאה מכך, סלוצקי לא יכל לדעת היכן הונחו ההדומים, אלו צדדים וחלקים שלהם נשרפו והאם היו בזירה גורמי אש אפשריים כמו בדלי סיגריות או ציוד חשמלי שחובר לשקעי החשמל. סלוצקי אף לא תיעד את ההדומים, שתועדו במקרה בתמונה אחת שצולמה מחוץ למבנה על ידי השמאי מטעם התובעת.

מסקנתו של סלוצקי כי מתג התאורה כשל הוסקה בדרך של אלימינציה, לאחר שהוא שלל כשל בקופסת השקעים וכן אש ממקור חיצוני, על אף שכאמור הזירה שונתה. שרידי המתג שאותרו כוללים זוג הדקים של המפסק העשויים פלדה. המגעים עשויים סגסוגת נחושת (פליז), שנקודת ההתכה שלה היא 930 מעלות. הם הותכו מהחום ונזלו על אחד ההדקים מלמעלה למטה. המוליכים עצמם עשויים נחושת שמותכת ב-1,080 מעלות ונותרו שלמים, למעט הבידוד הפלסטי שנשרף. בניגוד למסקנות של סלוצקי לא מדובר בסימני כשל אלא בסימנים קלאסיים של התכת חום חיצונית.

המפסק שאליו כיוון סלוצקי הוא מפסק תקני מתוצרת Gewiss שיכול לבעור ולטפטף, אך לא להעביר את הבעירה, אלא אם יש מקור אש חיצוני. מימינו נראה מפסק נוסף שרק הותך חלקית והפלסטיק התקני שלו נזל וכבה מאליו. בגב המפסק הקיר נותר לבן לחלוטין, בעוד שאם האש הייתה מתחילה במפסק הוא היה אמור להיצבע בשחור (ס' 4(ב) לחווה"ד). בצד האחורי של המפסק אין סימנים והאלומיניום שבקיר הגבס לא הותך, כמו גם הכבל החשמלי שמעל המפסק.

בית המשפט מינה את אבנר רוזנגרטן מהמכון למדע פורנזי כמומחה מטעמו. המומחה אינו מהנדס חשמל, ותחומי התמחותו הם כימיה ופיזיקה. החלטת המינוי הורתה כך: "המומחה יבדוק את שרידי מתג החשמל ויחווה את דעתו בשאלה, האם הסימנים על אחד משני הברגים של המתג הם סימני כשל חשמלי, כגרסת המומחה מטעם התובעת, או סימני התכה ממקור חום חיצוני, כגרסת המומחה מטעם הנתבעות".

בית המשפט קבע כי המסקנה העולה מניתוח חוות הדעת ועדויות המומחים, היא שמוקד האש באירוע השריפה אותר בקצה תבנית ה- V בחלק התחתון של הקיר, קרוב לרצפה ומשמאל לקו האנכי של המתג מתוצרת הנתבעות. החום הרב שעלה כתוצאה מבעירתם של 4 הדומים התיך חיצונית את המתג ויצר את הסימנים שנראו בו לאחר השריפה.

"טענת המומחה סלוצקי מטעם התובעת, שהמתג היה מקור האש, לא התבססה על חקירה מלאה, בין היתר מן הטעם שזירת האירוע פונתה ונוקתה עוד לפני הגעתו של המומחה. התאוריה שהועלתה על ידי סלוצקי, שכשל חשמלי נגרם כתוצאה משחרור קפיץ אשר החזיק מגע סוגר מעגל בתוך המתג, לא נזכרה בחוות דעתו, לא הוכחה ואף נשללה בממצאיו ובחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט".

בית המשפט קובע כי כפי שהעיד המומחה מטעם בית המשפט, הגורם לפרוץ האש נותר בלתי ידוע. עם זאת, די בכך שלא הוכח כי מקור השריפה היה במתג החשמלי שיוצר על ידי הנתבעות, כדי לדחות את התביעה.

מתי צריך להודיע לנתבעת בתביעת כיסוי ביטוחי בנזקי אש

בית המשפט ציין כי התובעת לא הודיעה לנתבעות על דבר קרות האירוע ועל טענותיה כלפיהן, אלא יותר מ-15 חודשים לאחר השריפה. "אין ספק שמדובר במחדל של התובעת, שכן ההמלצה להגיש את התביעה נגד הנתבעות ניתנה כבר בחוות דעתו של המומחה סלוצקי, אשר נערכה יום אחד בלבד לאחר האירוע".

בית המשפט קבע בעניין זה: "באיזון הנכון לטעמי בין הצורך לשקם את הנזק בהקדם האפשרי ובין מתן האפשרות ההוגנת למזיק לבדוק את נסיבות האירוע, על הניזוק למסור את ההודעה בדחיפות ובמקביל לתעד את זירת השריפה בסרטונים ובתמונות וכן לוודא את שמירת כל השרידים שעשויים להיות רלוונטיים".

בסיכום קבע בית המשפט כי חברת הביטוח מגדל לא הצליחה להוכיח את טענותיה, אשר אף נשללו במפורש בממצאיו ובחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בשילוב עם חוות דעת המומחה מטעם הנתבעות. כמו כן ציין בית המשפט כי החברה חדלה לאחר קרות האירוע באי תיעוד מספק של זירת השריפה, באי שימור של מוצגים רלוונטיים ובמסירת הודעה מאוחרת לנתבעות (בחלוף יותר מ- 15 חודשים).

בית המשפט דחה את התביעה והורה לחברת הביטוח מגדל לשלם לנתבעות את שכר טרחתו של המומחה מטעמן עבור עריכת חוות דעתו וההתייצבות למתן עדות, חלקן של הנתבעות בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט ושכר טרחת עורך דין 40,000 שקלים בתוספת מע"מ.

פסק הדין ניתן ביום  28 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.   

ת"א 5797-06-18 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ'  Gewiss company via volta ואח'

כבוד השופט רונן פלג  

התובעת: מגדל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעות: Gewiss company via volta / ג.מ.ס.ס. טרייד (2009) בע"מ

ב"כ התובעת עוה"ד צביקה זליכוב וגבריאל חלפון

ב"כ הנתבעות עוה"ד ד"ר קובי קפלנסקי ודנית דור

תמונת אילוסטרציה: צילום Pixabay

0 0 הצבעות
דרג את המאמר
הירשם
הודעה
guest
0 תגובות
תגובות
צפה בכל התגובות

שתף את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

צור קשר

    [anr-captcha]

    מאמרים בנושא