You are currently viewing תאונת עבודה – האם יש חובה לדווח מיידית לרופא על קשר לעיסוק המקצועי ?
ביטוח לאומי

תאונת עבודה – האם יש חובה לדווח מיידית לרופא על קשר לעיסוק המקצועי ?

תאונת עבודה היא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר של עובדים. האם כל אירוע בו נפצע עובד בעבודה נכנס לגדרי תאונת עבודה ? בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של טבח בבית אבות אשר סייע להרים משקל כבד במהלך עבודתו כי מדובר זו תאונת עבודה והורה להשיב לבית הדין האזורי לעבודה את הדיון במספר שאלות עובדתיות ביחס לטענת העובד.  

בתביעתו לבית הדין האזורי לעבודה טען העובד כי במסגרת עבודתו בבית אבות הוא עזר לספק מזון של בית האבות לסחוב משטח מזון במשקל של כ-500 קילוגרם ממשאית ההספקה לרמפה, בעזרת מזלג וג'ק ידני. זאת כיוון שהג'ק החשמלי, באמצעותו נהג בדרך כלל ספק המזון להעלות את המשטח, היה מקולקל.

במהלך פעולה זו, כך נטען, חש כאבים עזים בבטן. מיד לאחר האירוע, הפסיק לעבוד כטבח ובמשך יומיים לאחר האירוע בהם הגיע לעבודה – לא ביצע כלל עבודות פיזיות.

העובד טען כי מדובר באירוע חריג ולא שגרתי, אשר לא היה חלק משגרת עבודתו. המאמץ שהושקע על ידו בדחיפת משטח המזון מתוך המשאית עד לרמפה, היה מעבר ליכולתו הגופנית וגרם לו נזק. כאבי בטן הינם דבר שכיח ועל כן לא קישר באותו רגע את הכאבים למאמץ הגופני, אולם נוכח העובדה כי הוא והעד מטעמו זוכרים היטב את יום האירוע, לא ניתן לדחות את התביעה רק משום שלא קישר באותו רגע בין כאבי הבטן לבין המאמץ הגופני.

הביטוח הלאומי טען כי כיוון שהעובד פנה בסמוך לאחר האירוע לרופא המצוי במקום העבודה שלו ולאחר מכן אף למיון, אך לא טרח לציין כי נפגע בעבודה או כי הרים משא כבד, הדבר מעורר תמיהה.

לטענת הביטוח הלאומי מצופה מתובע אשר מייחס חריגות להרמת המשא באופן חד פעמי, לפרט בפני הגורם המטפל את הנסיבות של הפגיעה, קל וחומר כאשר מדובר ברופא שהוא מטעם מקום העבודה. רק כעבור 4 חודשים הוזכר לראשונה אירוע תאונתי והרמת משא כבד, ודבר זה "מטיל ספק בקרות אירוע תאונתי". ודאי כאשר מעיון בתיקו הרפואי עולה כי המערער טען מספר פעמים בעבר שנפגע בתאונות עבודה, ובמקרה זה לא טען כן בסמוך לאירוע.  

בית הדין האזורי אימץ בפסק דינו את עמדת המוסד וקבע כי "לא שוכנענו כי התובע נפגע ביום 14.5.2017 תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו עקב גרסתו הראשונית של המערער והעדר תיעוד במסמכים הרפואיים הראשוניים הקושר בין האירוע למחלה וכן עקב העדר עקביות בטיעוניו של העובד.

בפסק דינו קובע בית הדין הארצי לעבודה כי דין הערעור להתקבל. "נקדים ונציין כי במקרה דנן מתעוררות שתי שאלות להן השלכה על השאלה אם יש למנות מומחה רפואי: הראשונה, האם גרסת המערער לגבי האירוע עונה בהיבט המשפטי להגדרת תאונת עבודה. השניה, ככל שכן – האם מבחינה עובדתית אכן התרחש האירוע הנטען מבחינת העובד. בהנחה והתשובה לשתי השאלות לעיל חיובית תתעורר שאלה שלישית, בדבר עיתוי הופעת הכאב ואם זה היה בסמוך להרמת המשא. אולם שאלה זו שונה משתי קודמותיה שכן אין היא משליכה בנסיבות המקרה על עצם מינוי המומחה הרפואי בהנחה והמענה לשתי השאלות הראשונות חיובי, אך היא עשויה להשליך על אופן הפעלת שיקול דעתו ולכן טעונה הכרעה טרם מינויו".

השופטים קבעו כי לסוגית עיתוי הופעת הכאב עשויה להיות חשיבות לצורך הערכת קיומו או העדרו של קשר סיבתי רפואי בין הרמת המשא לפגיעה. כיוון שקביעת הקשר הסיבתי תיעשה לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה רפואי לדבר, וכיוון שנתון זה עשוי להשליך על בחינת התקיימותו, הרי שמדובר בנתון הטעון הכרעה עובדתית. אולם, תהא ההכרעה אשר תהא – היא לא תהווה בנסיבות המקרה מחסום מפני מינוי המומחה, ככל שהמענה לשתי השאלות הראשונות חיובי.

לגבי השאלה האם מדובר בתאונת עבודה ציין בית הדין כי פגיעה בעבודה עשויה להיות תוצאה של מחלת מקצוע, תאונת עבודה או מיקרוטראומה. במוקד הערעור מצויה "תאונת העבודה", אשר החוק קובע לעניינה: תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

בית הדין קבע כי המחוקק הגדיר את המונח "תאונת עבודה" באמצעות המונח "תאונה", אך את המונח האחרון לא פירט. כמו כן, הגדרת תאונה אינה כוללת את רכיב הפגיעה, ואולם לעניין זה כבר נאמר כי "…העיקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת, האומר כי אין תאונת עבודה אם 'העובדה התאונתית'… שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם".

בית הדין ציין כי החלל בנוגע להגדרת "תאונה" נתמלא בפסיקה אשר קבעה כי תאונה הינה אירוע שניתן לאתרו בזמן ובמקום, היינו אירוע נקודתי.

בית הדין ציין כי אף אם אירוע עונה לדרישת התאונה, מבחינת המיקוד בזמן ובמקום, הרי שבין העבודה לבין התאונה נדרשת זיקה סיבתית, והוא גלומה ברכיב "עקב עבודתו" בהגדרת סעיף 79 לחוק. סעיף 83 לחוק קובע חזקה עובדתית הניתנת לסתירה, לפיה תאונה שאירעה לעובד "תוך כדי עבודה" עקב גורמים חיצוניים הנראים לעין רואים אותה כתאונה שאירעה גם "עקב העבודה".

בית הדין ציין כי לעניין ההבחנה בין גורם גלוי לעין לבין גורם הסמוי ממנה, יפים הדברים שנאמרו בדעת הרוב בעב"ל (ארצי) 250/98 המוסד לביטוח לאומי – כוכבה סמואלוב [פורסם בנבו] (9.8.06), שם המדובר היה באירוע תאונתי של הרמת ארון כבד, כי: "השאלה אם מדובר בגורם חיצוני הנראה לעין. תאונה שהינה תוצאה של גורם חיצוני נראה לעין משמעה שהגורם לתאונה הוא חיצוני ונראה לעין ולא שתוצאת התאונה היא חיצונית ונראית לעין וכך היה בענייננו".

"הנה כי כן, הגורם החיצוני לתאונת העבודה יכול שיהא חלק משגרת העבודה ויכול שיהא בגדר סטייה ממנה", קובע בית הדין, "ואין הכרח (בהעדר הוראה אחרת) כי הגורם החיצוני יהא 'חריג' או שונה לעומת שגרת העבודה הרגילה כדי שיחשב לגורם 'חיצוני'.משמע, בהעדר הוראה אחרת, ככל שמתקיימים יסודות האירוע התאונתי (אירוע פתאומי תחום בזמן ומקום) וככל שהגורם לתאונה הוא חיצוני (אף אם גורם חיצוני זה מאפיין את שגרת עבודתו של העובד) – קמה ההנחה כי מתקיימת דרישת סעיף 79 לחוק ביחד עם סעיף 83 לחוק".

במקרה המדובר קבע בית הדין כי מדובר כאמור בגורם חיצוני (הרמת משא כבד) וכן ברור כי הרמת המשא הכבד (ככל שהתרחשה) אירעה במסגרת עבודתו של המערער וכחלק מביצוע תפקידו, ומשכך מתקיים גם הרכיב של "עקב" העבודה.

"משאין ביחס לליקוי מסוג בקע טבורי דרישה מיוחדת נוספת לטיבו של האירוע התאונתי, הרי  שאף אין רלוונטיות לשאלה אם האירוע היה חלק משגרת העבודה או חריג לה", קבע בית הדין. "לאור זאת, נותר לבחון את  הזיקה הסיבתית בין האירוע התאונתי לבין הפגיעה הנטענת (הנזק הפיזיולוגי שהוא חלק מהגדרת תאונת העבודה), כשזו נעשית – כאשר הדבר נדרש בהתחשב בסוג הפגיעה – באמצעות מומחה רפואי".

בית הדין קבע כי אין מקום לספק שאם אכן התרחש האירוע הנטען –  קרי כי העובד עזר לדחוף משטח מזון במשקל של כ 500 קילוגרם ממשאית ההספקה לרמפה, בעזרת מזלג וג'ק ידני – אזי אירוע זה עשוי לענות מבחינה משפטית להגדרת אירוע תאונתי בעבודה, שיש לבחון באמצעות מינוי מומחה אם גרם לנזק פיזיולוגי.

בית הדין מציין כי מיקודה של המחלוקת הוא בהיבט העובדתי, קרי האם ביום הספציפי עזר העובד לסחוב משטח מזון במשקל של כ 500 קילוגרם ממשאית ההספקה לרמפה, בעזרת מזלג וג'ק ידני. "מתוך העדויות אין מחלוקת של ממש כי בימי ראשון ורביעי היתה מובאת סחורה לבית האבות, ולכן ביום ראשון הנטען נדרשה פריקת הסחורות. גדר הספק הוא אם המערער נדרש לסייע בפריקתה בדרך בה טען עקב קלקול בג'ק החשמלי". 

בית הדין מציין כי בהתאם להלכה הפסוקה ערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעות עובדתיות, שכן לבית הדין האזורי יתרון מובנה על פניה. "יחד עם זאת, יש בידה להסיק מסקנה שונה מן התשתית הקיימת, ולטעמינו המסקנה במקרה שלפנינו צריכה להיות שונה מזו אליה הגיע בית הדין האזורי".

"אכן, לתיעוד הרפואי הראשוני (פניה לרופא בית האבות והקליטה במיון) יש משקל רב, ובאלה לא מוזכר ענין הרמת המשא", מציין בית הדין, "חסר זה בולט נוכח גרסת המערער כי מיד עם הרמת המשא חש בכאב, ולכן היה לכאורה בידו לקשור בין הכאב לבין הרמת המשא. גם העובדה שפנייתו הראשונית הייתה לרופא במקום העבודה, כשלטענתו חש באופן מיידי בכאב חד, ולא ציין בפניו כי הכאב קשור לביצוע עבודתו מעוררת תמיהה. מנגד, הפניה לטיפול רפואי נעשתה בסמוך לאחר האירוע הנטען (יומיים לאחר מכן), והמערער ציין כי הוא סובל מהכאב מזה יומיים, כך שטווח הזמנים להופעת הכאב, המצוין בתיעוד הרפואי הסמוך לפגיעה הנטענת, משתלב עם מועד פריקת הסחורה. משכך, לניתוח התיעוד הרפואי  פנים לכאן ולכאן, ולכן נדרשת בחינת המארג הראייתי הכולל. במארג זה מצויה גרסת המערער, אשר בית הדין מנה מספר סתירות בה, שספק בעיננו אם אלה יורדות לשורשה. מכל מקום, לטעמינו היה מקום להתייחס גם לעדות משגיח הכשרות שנכח במקום ונטל חלק בתהליך פריקת הסחורה, ועדותו היא בעלת משקל לא מבוטל".

בית הדין מציין כי על פי עדות משגיח הכשרות כי ביום הנטען הג'ק החשמלי היה מקולקל, ולכן נדרשו לביצוע פעולת הרמת המשא באמצעות ג'ק ידני; המערער נקרא לסייע בפריקת המשאית; המערער התלונן על כאב סמוך לאחר הרמת המשא; ומשגיח הכשרות אף ציין בתצהירו כי מאירוע זה הופק לקח, שכן בעקבותיו חדלו לסייע לנהגי המשאיות בפריקת הסחורה.

"כיוון שמשגיח הכשרות הוא עד ישיר, הרי שעדותו בעלת משקל לא מבוטל", קבע בית הדין, "אלא אם ייקבע שאין לתת אמון בסיסי בליבת גרסתו. בית הדין נמנע מלקבוע אם ניתן לתת אמון בליבת גרסתו של משגיח הכשרות אם לאו, ותחת זאת פירט מספר סתירות. יחד עם זאת, סתירות אלה, כשלעצמן, אינן בעלות עוצמה המלמדת על כך שבית הדין האזורי לא נתן אמון בסיסי בגרסה זו. ככל הנראה, בית הדין סבר כי חידוד זה – קרי אם הסתירות שוללות אמון בסיסי בגרסתו של משגיח הכשרות אם לאו – אינו נדרש. זאת, ככל הנראה, כיוון שסבר כי לאור הקושי שמצא בתיעוד הרפואי די בטעם מסייע להנמקה המושתתת על התיעוד הרפואי וראה בסתירות טעם מסייע".

בית הדין ציין כי כיוון שבתיעוד הרפואי מצוי עיגון מסוים לטענת העובד (במישור ציר הזמן) ומשמשגיח הכשרות שהוא עד ישיר טען כי נכח באירוע הנטען, הרי שהיה מקום לבחון אם ניתן לתת אמון בליבת גרסתו אם לאו.

"נוכח הסתירות שמצא בית הדין האזורי בעדות משגיח הכשרות ביחס לעדות המערער אין בידינו לקבוע  כי נתן אמון בסיסי בליבת גרסתו של משגיח הכשרות. עם זאת, משהסתירות אינן בעלות נפח מהותי גם אין בידינו לומר כי לא נתן אמון בסיסי כאמור. בית הדין האזורי הוא ששמע את עדותו של משגיח הכשרות, ובהיבט זה לערכאה הדיונית יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור – ולכן אין מנוס מהחזרת הדיון לבית הדין האזורי על מנת שישוב ויבחן את השאלה האם ניתן אמון בסיסי אם לאו בגרסתו של משגיח הכשרות. ככל שייקבע שניתן לתת בה אמון בסיסי אזי מוסר הספק בנוגע להתרחשות האירוע הנטען, המהווה אירוע תאונתי בעבודה ויש לקבוע תשתית עובדתית קונקרטית שתועבר למומחה רפואי לצורך בחינתו של קשר סיבתי בין האירוע האמור לבין נזק פיזיולוגי (כלשהו) שנגרם במהלך אותו אירוע".

בית הדין קבע כי ככל שתינתן תשובה חיובית לשאלות הראשוניות יעלה הצורך גם בקביעת ממצא עובדתי בנוגע לעיתוי הופעת הכאב, ואם זה מיידי או למצער סמוך להרמת המשא. "נחזור ונדגיש כי יהא תוכנו של הממצא בנוגע לעיתוי הכאב אשר ייקבע הרי שלא יהא בו כדי למנוע מינוי מומחה רפואי (ככל שיינתן מענה חיובי לשאלת התרחשותו של האירוע כמפורט לעיל), אלא הוא עשוי להשליך על בחינת קיומו של קשר סיבתי רפואי בידי המומחה. 

בסיכומו של דבר קבע בית הדין כי ערעור מתקבל בחלקו כך שהתיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שישלים הכרעתו בשאלה האם ארע אירוע תאונתי. "ככל שישיב על שאלה זו בחיוב ימשיך ויבחן את עיתוי הופעת הכאב, בהתייחס גם לעדותו של משגיח הכשרות, כשנחזור ונבהיר כי לעיתוי אין בנסיבות המקרה השלכה על עצם קיומה של הצדקה למינוי מומחה רפואי, אלא הוא עשוי להשליך על ההיבט הרפואי-יישומי".

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו”ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו לא ייצג בתיק האמור

0 0 הצבעות
דרג את המאמר
הירשם
הודעה
guest
0 תגובות
תגובות
צפה בכל התגובות