לשון הרע וזכויות יוצרים

מיליוני ישראלים פעילים מדי יום ברשתות החברתיות. כולם עושים לייקים לפוסטים בפייסבוק, קוראים ציוצים בטוויטר או עוקבים אחרי מפורסמים באינסטגרם. לכולם גם עשרות קבוצות באפליקציות כמו ווטסאפ או טלגרם. מה קורה כאשר מפרסמים תוכן המהווה הוצאת דיבה באמצעות הרשתות החברתיות, אפליקציות המסרים המיידיים או בכלים טכנולוגיים אחרים או כאשר קיבלתם מכתב התראה מעורך דין על פרסום שביצעתם ונטען כי מדובר בלשון הרע ? זכויות יוצרים כמו זכויות אחרות הנכללות במסגרת הקניין הרוחני אינן זכויות מוחשיות. המטרה העיקרית של זכויות היוצרים ושל הקניין הרוחני היא לאזן בין זכותו של היוצר להגן על היצירה שלו לבין זכותו של הציבור לעשות שימוש ביצירה. זכויות יוצרים יהיו בתוקף בימי חייו של היוצר וכן 70 שנה אחרי מותו. סוגיות נוספות אותן יש לקבלת בחשבון הן סימני מסחר, פטנטים, זכויות עיצובים ועוד  לשון הרע הסטטיסטיקה מראה כי עם התפתחות הטכנולוגיה עולה בצורה משמעותית היקף התביעות המשפטיות שמוגשות לבתי המשפט בטענות של הוצאת דיבה ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים מיידיים. אם בעבר תביעות הוצאת דיבה היו מוגשות בעיקר בעקבות פרסומים בתקשורת או בשיחות בין אנשים, הרי שיחד עם התפתחות הטכנולוגיה הופכים כל המשתמשים ברשתות חברתיות או באפליקציות מסרים מיידיים חשופים לתביעות הוצאת דיבה. בתביעות לשון הרע באינטרנט כדאי להתייעץ גם עם עורך דין אינטרנט קלות הכתיבה ברשתות החברתיות מובילה לתופעות של שיימינג ברשתות חברתיות. הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין השמצה ושיימינג דק מאוד. לעתים ביקורת הנכתבת ברשתות החברתיות הופכת לשיימינג נגד בית עסק או שיימינג נגד אדם אחר. פעמים רבות מקבלים הודעות המהוות פייק ניוז אשר הופכות ויראליות ופוגעות בשמו הטוב של אדם או של בית עסק. חוק לשון הרע מגדיר מה מהווה לשון הרע: דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו – "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

החוק גם מתייחס לשאלת מהו פרסום

פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

חוק לשון הרע גם קובע שורה של פרסומים מותרים ושורה של הגנות על המפרסם במקרה שנקבע כי הדברים שפורסמו מהווים לשון הרע.

גם שיתוף בפייבסוק יכול להיות לשון הרע

בית המשפט העליון קבע במסגרת ערעור אזרחי רעא 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ כי כי יש לראות בפעולת השיתוף (Share) ברשתות חברתיות כ"פרסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, ואשר עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי. זה לעומת לייק, אשר אינו מהווה פרסום. במקביל, בית המשפט קובע שורה של מנגנונים שנועדו להגן על חופש הביטוי ברשתות החברתיות מפני הגבלות יתרות, הנובעות מהכרה זו.

משרד עורכי הדין שמואלי שמשון RGS מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, תוך דגש על תביעת לשון הרע בעבודה, תביעת דיבה באינטרנט, תביעת דיבה או לשון הרע בפייסבוק, תביעת דיבה בטוויטר ותביעת דיבה ברשתות חברתיות.

חקיקה בתחום לשון הרע