מתי בית הדין לעבודה דן בנושא תביעות אובדן כושר עבודה ?

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל בקשת ערעור של חברת הביטוח הראל וקבע כי הדיון בנושא תביעות אובדן כושר עבודה יתקיים בבית משפט השלום ולא בבית הדין לעבודה. בכך הפך בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום אשר קבע כי יש להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה.

המשיב הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בבית משפט השלום ראשון לציון, בה עתר לתשלום פיצויים בגין תאונה שארעה כאשר פרק עמוד חשמל ממשאיתו וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף. התביעה בעיקרה היא תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה מתאונה ואובדן כושר עבודה עקב תאונה לתקופה קצובה מכוח פוליסת ביטוח בריאות הכוללת נספח כיסוי ביטוחי ופיצויי בגין נכות ואי כושר עבודה מתאונה.

לטענת חברת הביטוח שגה בית משפט השלום בסוברו שהסמכות העניינית לדיון בנושא תביעות אובדן כושר עבודה מוקנית לבית הדין לעבודה, מאחר ומדובר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות בלבד, אשר אינה עונה על הגדרת "קופת גמל", עניין העומד בבסיס התנאי לקביעת הסמכות העניינית אצל בית הדין לעבודה.   

כמו כן אין מדובר בתביעה של עובד או מעסיק, כיון שהפוליסה נרכשה על ידי המשיב ללא קשר ליחסי עובד מעביד. גם המשיב הסכים לטענת חברת הביטוח והצטרף בתגובתו לבקשתה לביטול החלטת בית משפט השלום.  

בית המשפט המחוזי קבע כי בחוק נקבעה לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בתובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל. בית המשפט קבע כי תנאי ראשוני לצורך קביעת סמכותו של בית הדין לעבודה הוא כי התביעה תוגש כנגד "קופת גמל".

בהליך בו דן הערעור מציינת חברת הביטוח כי לא מדובר כלל בפוליסת ביטוח המהווה קופת גמל על פי ההגדרות, כך שאין מדובר בביטוח מנהלים, קרן פנסיה או פוליסה שנחתמה במסגרת סוציאלית המעניקה תגמולים או קצבה.

"מעת שלא הוכח או נקבע אחרת ומעת שאף המשיב מסכים לעובדות הנטענות באשר למהותה של הפוליסה, הרי שהסמכות לדון בתביעה היא לבית משפט שלום, כתביעה חוזית על בסיס הסכום הנתבע", קבע בית המשפט המחוזי.

בית המשפט גם התייחס לקביעות קודמות של בית המשפט במסגרת סע"ש (ת"א)  49399-09-16 פלונית נ. מנורה מבטחים בע"מ [פורסם בנבו] (2017): "אמנם בית המשפט העליון הרחיב את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות נגד 'קופות גמל' תוך שקבע כי אין צורך לבחון מהו אופי המחלוקת, אם היא בעלי אופי ביטוחי או שמא בעלת אופי סוציאלי. ונזכיר כי בהתאם לחוק הגנת השכר הגדרת קופת גמל כוללת בתוכה גם חברת ביטוח, קרן פנסיה ועוד. אולם, בית המשפט העליון לא ניתק את הקשר הנדרש לפיו התביעה מוגשת על ידי עובד או מעסיק או חליפיהם נגד קופת גמל ".

בית המשפט קבע כי בהליך הנדון מדובר בפוליסת ביטוח פרטית של המשיב, אשר אומנם מקנה לו פיצויי מוגבל לתקופה מוגבלת עבור נכות מתאונה, יחד עם זאת, אין המדובר בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה העונה על הגדרת קופת גמל  אלא בביטוח תאונות אישיות במסגרת פוליסת ביטוח בריאות פרטית, וכן  אין מדובר בקופה או בביטוח הנתבע על ידי "עובד" או "מעסיק" או חליפיהם. "פוליסת הביטוח הנדונה אינה כפופה לתקנות מס הכנסה ואי בה חלק של הפרשות עובד ומעביד כפי שיש בבטוח מנהלים או בחברות בקופת גמל, כך גם הפיצוי היומי אינו תלוי בשיעור ההכנסה של המבוטח אלא על פי שיעור הפיצוי היומי אותו רכש המבוטח", קבע בית המשפט המחוזי.   

לסיכום קבע בית המשפט כי לא הוכח כי מתקיימים התנאים להקניית סמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעה. בית המשפט החליט להחזיר את התביעה לבית משפט השלום להמשך דיון.

0 0 הצבעה
דרג את המאמר
הירשם
הודעה
guest
0 תגובות
תגובות
צפה בכל התגובות

שתף את המאמר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר

מאמרים בנושא