בית משפט השלום בירושלים דן בשאלה האם עובד שנפגע מפיצוץ צמיג במשאית בזמן שכיוון אותה מהווה תאונת דרכים. העובד הגיש תביעה כנגד המעסיק וכנגד רשות שדות התעופה, אשר הוא עבד במתחם שלה.
התובע הגיש תביעה נזיקית הנוגעת לנזקי גוף שנגרמו לו בעת שעבד אצל מעסיקו באתר גבול השייך לרשות שדות התעופה. התובע הכווין משאית כשלפתע גלגל שלה התפוצץ. לטענת התובע נגרמה לו ירידת שמיעה, טנטון וסחרחורות, כאמור בחוות הדעת שצרף לתביעתו. הוא טען כי הנתבעות התרשלו כלפיו ו/או הפרו חובה חקוקה.
המעסיקה כפרה באחריותה והגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בטענה כי היה על העובד להגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "הפלתד"), נגד נהג המשאית ומבטחה.
כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי קבעה כי תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 מסמיכה את בית המשפט למחוק התביעה על הסף, אם היא אינה מגלה עילת תביעה (ראו גם תקנה 63(ב)(16)). "כתב התביעה יימחק רק באותם מקרים בהם גם אם התובע יצליח להוכיח את כל הטענות העובדתיות שבכתב התביעה, הוא עדיין לא יהיה זכאי לסעד שהתבקש על ידו", ואין עובדות נוספות שצריכות להתברר (רע"א 5500/23 פלונית נ' ג'ונסון אנד ג'ונסון ואח' (10.10.23)).
השופטת ציינה כי בנסיבות המקרה, בהנחה שהאמור בכתב התביעה יוכח כנכון, ונזקי הגוף של התובע נגרמו עקב פיצוץ גלגל משאית, כשהוא עומד סמוך, נשאלת השאלה המשפטית, האם נסיבות אלו מהוות תאונת דרכים כהגדרת בחוק הפלתד, או שמא מדובר בתביעה נזיקית, כפי שהוגשה. ככל שייקבע שמדובר בתאונת דרכים, על פי עיקרון "ייחוד העילה" שנקבע בסעיף 8(א) לחוק הפלתד, אין התובע רשאי לתבוע את מעסיקו או כל גורם אחר שלטענתו עוול כלפיו, אלא את נהג המשאית ומבטחתו או את "קרנית" – אם לא היה ביטוח חובה בתוקף.
התובע הגיב לבקשת המעסיקה וטען כי לא מדובר בתאונת דרכים משום "שהתובע לא נהג ברכב, לא ירד או עלה ממנו ולא ביצע כל שימוש ברכב, התובע במסגרת עבודתו הכווין תנועה של משאית והצמיג שלה התפוצץ בפתאומיות".
"עם כל הכבוד, נדמה כי התובע נתפס לכלל טעות", קבעה השופטת. "השימוש ברכב לא צריך להיות של הנפגע, והרי גם הולך רגל שנפגע מרכב ייחשב כמי שנפגע בתאונת דרכים. תאונת דרכים הוגדרה בסעיף 1 לחוק הפלת"ד כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה…". צריך להיות קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין נזקי הגוף, החוק אינו מתנה את תחולתו רק על מי שהשתמש ברכב. מיותר לציין שגם לא צריך שיהיה מגע פיסי בין הרכב לנפגע, כדי שהמאורע ייחשב לתאונת דרכים, כפי שארע במקרה הנוכחי (ראו ריבלין, תאונת הדרכים, מהד' 4, 2011, פורסם בנבו, בעמ' 82 ובעמ' 267 ). המבחן הקובע הוא מבחן הסיכון – האם המאורע שהתרחש הוא חלק מסיכוני הדרך, אין ספק שפיצוץ גלגל הוא חלק מסיכוני הדרך ומשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
ב"כ התובע טען כי "התובע לא נפצע כאשר במקרה חלפה לידו משאית אשר התפוצץ לה צמיג אלא נפצע במהלך עבודתו…",
השופטת קבעה כי היות התאונה גם תאונת עבודה, עובדה זו כשלעצמה, לא מוציאה את האירוע התאונתי מתחולת חוק הפלת"ד.
לאור נסיבות המקרה קיבלה השופטת את הבקשה והורתה על מחיקת התביעה על הסף. כמו כן קבעה כי התובע יישא בהוצאות נתבעת 1 בסך 2,500 שקלים. הסכום יישא ריבית שקלית מהיום ועד התשלום בפועל
ת"א 78261-01-25 פלוני נ' נ. ג'אן בע"מ ואח'
המשרד לא ייצג בתביעה זו.
