פגיעה נפשית בתאונת דרכים נזק גוף ישיר ?

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אורלי מור-אל קבעה כי נהגת רכב שפגעה בהולכת רגל ונגרמו לה עקב כך רק נזקים נפשיים, מהווה נפגעת ישירה בתאונה ואין להחיל בעניינה את הלכת "אלסוחה" הנוגעת לפיצוי של נפגע משני בתאונת דרכים לנזקיו הנפשיים.בית המשפט קבע כי פגיעה נפשית בתאונת דרכים היא בגדר נזק גוף כפי שפגיעה פיזית היא בגדר נזק גוף.

נסיבות התאונה לא היו שנויות במחלוקת. בחודש אוגוסט 2016 נהגה התובעת ברכב לעבר מעבר חציה. באותה עת חצתה הולכת רגל את הכביש. הנהגת הגיבה באיחור לחציית הכביש ואף בלמה בלימת חרום ותוך כדי הבלימה פגעה בהולכת הרגל עם חזית רכבה. הולכת הרגל פונתה לבית החולים ללא הכרה ושם נקבע מותה.

לאחר התאונה פונתה הנהגת לבית החולים ושם קיבלה טיפול הרגעתי והמשיכה לטיפול נפשי לתקופה נוספת. מומחה פסיכיאטרי קבע כי לא נגרמו לנהגת אחוזי נכות קבועים. הצדדים הגיעו להסכמה כי סכום הנזק של הנהגת יעמוד על 28,000 שקלים.

הצדדים היו חלוקים בשאלה האם הנהגת היא נפגעת ישירה בתאונה, או שמא נפגעת משנית, שאז עליה לעמוד בכללי הלכת אלסוחה. הדיון נסוב סביב השאלה של פגיעה נפשית בתאונת דרכים, כאשר אין מחלוקת של ממש כי הנהגת אינה עומדת בתנאי הלכת אלסוחה לנפגע נפשי משני בתאונת דרכים. ככל שהיה נקבע שאינה נפגעת ישירה בתאונת דרכים הרי דינה של התביעה להידחות.

לטענת חברת הביטוח, התובעת לא נפגעה פגיעה פיזית כלשהי בתאונה, ומצבה אובחן כמתאים לשלבים של תהליך אבל נורמטיבי בעקבות התאונה. חברת הביטוח טענה כי יש לסווג את הנהגת כנפגעת משנית וכי יש להבחין בין הפגיעה הפיזית בתאונה לבין נזק נפשי שנגרם עקב היות הנפגע גם עד ראיה לפגיעה קשה אחרת.

לאחר שבחן את התיק קבע בית המשפט כי יש לקבוע כי הנהגת הייתה נפגעת ישירה בתאונה. "זכותו של נפגע בתאונת דרכים לקבל פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לו וגם אם הנזק הנפשי הוא הנזק היחיד שנגרם בתאונה, אינה יכולה להיות במחלוקת. נדמה שאין צורך להאריך בכך שהתובעת הייתה משתמשת ברכב בעת התאונה וכי המחוקק כלל נזק נפשי בגדר 'נזק גןף' שנגרם בתאונה בקובעו: נזק גוף – מוות, מחלה פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים".

בית המשפט קבע עוד: "ההלכה בעניין אלסוחה באה להרחיב ולדון אימתי יש לפסוק פיצוי לניזוק משני שספג נזק נפשי שנגרם כתוצאה מפגיעה פיזית שנגרמה לאחר בתאונת דרכים. תחילתה של ההלכה במקרים לגבי מי שלא היו מעורבים פיזית בתאונה".

בית המשפט התייחס לטענות בדבר פסיקה מוקדמת שדנה בשאלה אם הדרישות של הלכת אלסוחה יחולו על אדם שהיה מעורב בעצמו בתאונה. בית המשפט קבע כי בשנים האחרונות, ניכרת מגמה של צמצום ההלכות שהחמירו עם הניזוק הנוכח בתאונה וסיווגן רק למקרים בהם קיימת קביעה עובדתית ברורה שהנזק הנפש קשור כולו לצפייה בתוצאות הנזק שנגרם לאחרים.

לאחר דיון מקיף דחה בית המשפט את טענות חברת הביטוח וקבע כי גם הניסיון לטעון שמדובר במקרה שאין בו שום פגיעה פיזית אינו יכול להתקבל, שעה שחוק הפיצויים לא הבחין בין נזק גוף פיזי לנזק גוף נפשי. "ניכר בעליל שמצבה של התובעת לאחר התאונה כרוך בפעולות שעשתה בעת שימוש ברכב ואגב שימוש זה", סיכם בית המשפט "לרבות הצורך להתמודד עם תוצאות מעשיה. פעולות ותוצאות אלה מבוטחות בביטוח החובה שרכשה, לצורך כיסוי נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים".

צילום אילוסטרציה. למצולמת אין כל קשר לתוכן הכתבה

משרדנו לא ייצג בתיק האמור

הכתבה פורסמה בשבועון עדיף בתאריך 7.5.20

סקירת פסק דין שבועון עדיף 7.5.20
סקירת פסק דין בשבועון עדיף – עורך דין רונן שמשון
0 0 הצבעות
דרג את המאמר
הירשם
הודעה
guest
0 תגובות
תגובות
צפה בכל התגובות

שתף את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp

צור קשר

    [anr-captcha]

    מאמרים בנושא