מה גובה פיצוי תביעת הגנת הפרטיות ?

מה גובה פיצוי תביעת הגנת הפרטיות ? בית משפט השלום בתל אביב נדרש לסוגיה זו במסגרת תביעה שהגישו סטודנטים לשעבר במכללה האקדמית ספיר. המכללה פרסמה בחודש אוגוסט 2013 בפייסבוק תמונה שצולמה שבע שנים קודם לכן, בה מופיעים התובעים. בפרסום נכתב: "הפתח שלך לאקדמיה – מכינה בספיר! הצלחה מובטחת בשיפור בגרויות" כאשר בתחתית התצלום נכתב "שיפור והשלמת בגרויות". אין מחלוקת כי התובעים לא היו צריכים לצורך לימודיהם האקדמיים להשלים לימודים לבחינות בגרות.

התובעים טענו כי פרסום התמונה ביטל באחת את כל ההשכלה אותה רכשו בעמל רב, הכפיש אותם, והציג אותם כמי שבמועד הפרסום עסקו בלימודי בגרויות במסגרת הנתבעת. לטענתם, בפעולתה זו עוולה הנתבעת בפרסום לשון הרע. הפרסום גרם להשפלתם ולבוז בעיני אנשים ובפרט מכריהם.

עוד טענו התובעים כי חזקה שהמכללה עשתה את פרסום הלשון הרע בחוסר תום לב, הואיל ולא נקטה לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא. העובדה כי הנתבעת בחרה כעבור זמן מה ולאחר דרישה להוריד את הפרסום מדברת בעד עצמה, אך אין בכך כדי לרפא את הנזקים שנגרמו להם.

לחלופין, טענו התובעים כי ככל שבית המשפט לא ימצא לחייב את הנתבעת מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע, הרי שבפרסום תמונתם מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות כיוון שהוא מהווה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות. עוד טענו, כי הפרסום נעשה באופן בו ניתן בנקל לזהותם ולכן הוא מהווה פגיעה חמורה ומובהקת בפרטיותם ומעיד על כוונה לפגוע בהם.

התובעים ביקשו כי המכללה האקדמית ספיר תפצה כל אחד מהם בתשלום סך של 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע ובתשלום סך של  50,000 שקלים ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות. סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 200,000 שקלים. עוד ביקשו כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לפרסם התנצלות והבהרה בנוסח ובאופן שיתואם עימם ולפיה אין כל קשר בין המצולמים לאמור בכותרת הפרסום.

המכללה האקדמית ספיר והמבטחת שלה חברת ביטוח חקלאי, טענו כי צילום התובעים ופרסום תמונתם נעשו בידיעתם ובהסכמתם המלאה. הצילום נעשה במהלך שיעור בקמפוס כאשר הצלם ונציג הנתבעת נכנסו לכיתה בה למדו סטודנטים, לרבות התובעים, והסבירו אודות מטרת הצילום.

לטענתם, באותו מעמד הם אף הציעו למי שאינו מעוניין להצטלם לצאת מהכיתה למספר דקות. לטענת הנתבעות, מדובר בתמונה שצולמה במקום ציבורי כאשר התובעים מהווים חלק מקבוצה גדולה של סטודנטים הנראים בה, כך שאין בה כדי לפגוע בהם. לטענתן, המודעה שהכילה את התמונה פורסמה באתר פייסבוק בטור הימני המיועד למודעות בתשלום בגודל אחיד, כאשר גודלם המקורי של הפרסום ושל התמונה היה זעיר ביותר. לפיכך, אין זה סביר שהתובעים זוהו על ידי אנשים אחרים ונראה כי הם שהסבו את תשומת ליבם לתמונה. עוד טענו הנתבעות כי התמונה פורסמה למשך שבועיים בלבד והורדה עוד לפני שהתובעים פנו אל הנתבעת.

לטענת המכללה האקדמית ספיר וחברת הביטוח, התביעה הוגשה בעקבות הסדר פשרה שהושג בתיק אחר בעל נסיבות דומות וזאת כחמש שנים ממועד הפרסום. מדובר בשיהוי ניכר אשר גרם נזק ראייתי לנתבעות ומעיד כי לא נגרם לתובעים כל נזק. מטרת הפרסום הייתה לעודד סטודנטים שלא לוותר על לימודים אקדמיים, ואין בו כדי לבזות או להשפיל את התובעים. הנתבעות טענו כי עומדת להן הגנת תום הלב לחוק איסור לשון הרע ולחוק הגנת הפרטיות שכן הפרסום נעשה ללא כל כוונה לפגוע.

בית המשפט החליט לקבל את התביעה באופן חלקי וקובע בפסק הדין כי שוכנע שהצילומים נעשו באופן שניתן היה להבין כי המצולמים מסכימים לעצם הצילום וכי הדבר לא נעשה בהסתר וללא מודעות מצד התובעים. בהחלט ייתכן שכיום, לאחר שנים רבות, התובעת שכחה מהאירוע שמבחינתה היה חסר משמעות.

"יחד עם זאת, גם אם התובעים הסכימו לעצם הצילום, אין לומר כי הסכימו שתמונתם תפורסם על ידי הנתבעת לצרכי שיווק ובוודאי שלא הסכימו לתוכנו של הפירסום", קבע בית המשפט. "לאחר שהנתבעת בחרה מתוך התמונות הרבות שצילמה באותה תקופה את התמונה הספציפית בה מופיעים התובעים באופן שניתן לזהותם ולאור תוכן הכיתוב ממנו ניתן היה להבין כי התובעים במסגרת לימודיהם אצל הנתבעת השלימו לימודי בגרויות, היה מקום כי הנתבעת תפנה אל התובעים ותדאג לקבל את הסכמתם המפורשת לפרסום הספציפי. הנתבעת לא עשתה כן".

בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענת המכללה האקדמית ספיר כי התובעים הסכימו לפירסום תמונתם כ-7 שנים לאחר הצילום. הזמן הרב שחלף ושינוי הנסיבות האישיות של התובעים, אשר הפסיקו מספר שנים קודם לכן להיות תלמידים של הנתבעת, חייבו את הנתבעת לפנות אל התובעים ולקבל את הסכמתם המפורשת לשימוש בתמונה בפרסום האמור. בפסק הדין נקבע כי התובעים לא הסכימו כי הנתבעת תעשה שימוש בתמונתם לצרכי הפרסום שביצעה.

התובעים טענו כי הצגת תמונתם תחת הכותרת "השלמת בגרויות" עונה להגדרה של לשון הרע לפיה הפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו (סעיף 1(2) לחוק), לפגוע במשרתו, עסקו, משלח ידו או מקצועו (סעיף 1 (3) לחוק), וכי לבדיקת קיומה של לשון הרע יש לבחון את הפרסום כמכלול.

בית המשפט קבע בפסק הדין כי בחינה אובייקטיבית של הפרסום מעלה כי הכיתוב הנלווה לתמונה יוצר קשר בין התובעים לבין שיפור והשלמת בגרויות. אומנם, בטענותיהם לפרסום לשון הרע השתמשו התובעים במילים קשות כדי לבטא את הפגיעה בהם והייתי אומר אף מוגזמות, אולם ניתן בהחלט להבין את התובעים, אשר היו תלמידים לתואר ראשון מן המניין, כי פרסום כזה בקרב בני משפחתם, חבריהם וקולגות, עלול לפגוע בהם ולהציגם כמי שלא הצליחו בזמן לימודיהם בתיכון בבחינות הבגרות ונדרשו להשלימן שנים מאוחר יותר. במיוחד הדברים אמורים כאשר בזמן הפרסום התובעים כבר היו בעלי השכלה אקדמית ובעלי מקצוע.

חשוב לציין כי בתביעת לשון הרע לא נדרש להוכיח השפלה או ביזוי בפועל, אלא די שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו. בית המשפט קבע כי מדובר בפרסום אסור על פי חוק איסור לשון הרע.

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". כאמור לעיל, התובעים לא הסכימו לשימוש שעשתה הנתבעת בתמונה. על פי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות יראו פגיעה בפרטיות ב"פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". כפי שפורט לעיל, פרסום תצלום התובעים תחת הכותרת "השלמת בגרויות" עלול היה להשפילם או לבזותם, במיוחד לאור הנסיבות בהן נעשה, כשהתובעים כבר בעלי השכלה אקדמית ובעלי מקצוע.

סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח" יעלה כדי פגיעה בפרטיות. הנתבעות טענו כי הפרסום לא נעשה למטרת רווח אלא לשם עידוד תלמידים פוטנציאלים לפנות ללימודים אקדמיים. לטענתן מדובר במטרה חינוכית וציבורית חשובה ביותר וככל שיש רווח בצידה למכללה, הרי אין לכך רלוונטיות לתביעה דנן. אינני מקבל טענה זו.

בית המשפט קבע כי הפרסום שביצעה הנתבעת התייחס לאפשרות להשלמת בגרויות במכללה כשער כניסה לאקדמיה והציג את הנתבעת כמעניקה שירותים אלה. בתמורה להם הנתבעת גובה תשלום ואולי אף מקבלת מימון ציבורי התלוי בכמות הסטודנטים. יתרה מכך, הנתבעת נעזרה בשירותיה של חברת פרסום שהופעלה על ידי  מחלקת השיווק של המכללה. די בכך כדי לקבוע כי מדובר בפרסום למטרות רווח. זאת, בעוד שהתובעים לא זכו בטובת הנאה כלכלית כלשהי מפרסום תמונתם ששימשה לצרכי שיווק הנתבעת.

כמו כן קבע בית המשפט כי אין תחולה להגנת תום הלב וכן להגנות הנוספות הנטענות מכוח חוק הגנת הפרטיות ועבר לדון בסוגיית פיצוי תביעת הגנת הפרטיות

בית המשפט קבע כי בבואו לפסוק פיצוי תביעת הגנת הפרטיות ללא הוכחת נזק עליו להתחשב במגוון שיקולים. "בית המשפט העליון התייחס, לא פעם, לשיקולים אותם יש לקחת בחשבון בקביעת שיעור הפיצוי לנפגע מפרסום לשון הרע. הואיל וגם בחוק הגנת הפרטיות ניתן לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק וקיימת חפיפה בין ההגנות הקיימות בשני החוקים, מוצדק להחיל שיקולים אלו בשינויים המחויבים גם בתביעות העוסקות בפגיעה בפרטיות. זאת, גם בהתחשב בכך ששמו הטוב של האדם מהווה את התחום הקרוב ביותר להגנה על פרטיותו".

לאור כך, בית המשפט ערך סקירת פסיקה מה גובה פיצוי תביעת הגנת הפרטיות.

כפי שנקבע ברע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר (פורסם במאגר משפטי [פורסם בנבו])‏‏: "בקביעת גובה הפיצוי הראוי בעקבות האיזון בין השיקולים השונים, ראוי להביא בחשבון סכומים שנפסקו בעבר בגין פרסומים פוגעניים מסוג דומה לזה שלפנינו, אף שכל מקרה נדון לנסיבותיו".

בת"א (שלום ב"ש) 23288-03-12 א.ד נ' אחים נטע בע"מ (פורסם בנבו, 14.10.2018)‏‏ נקבע כי פרסום תמונה של אישה, שצולמה ללא הסכמתה על גבי שלטי חוצות, היה משפיל ומבזה ונעשה למטרות רווח. הפרסום הוסר משיקולים של המפרסם והתביעה הוגשה לאחר שנתיים וחצי מפרסום התמונה. נפסק פיצוי בסך של  15,000 ₪ בגין הפרת הפרטיות וסך נוסף של 5,000 ₪ בגין עשיית עושר שלא כדין.

 בת"א (שלום י-ם) 20901/08 רומן מינקין נ' קו אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ (פורסם בנבו, 20.02.2011)‏‏ דובר על תובע שהצטלם לקמפיין פרסום בהסכמה אולם הפרסום היה בהיקף רחב מזה שהסכים לו. התובע לא פנה בסמוך למועד הפרסום בבקשה להפסיק את מסע הפרסום ולא הוכח שנגרם לו נזק. בנוסף, התביעה הוגשה בשיהוי רב. בנסיבות אלה, פסק בית המשפט פיצויים בסך 11,000 ₪.

בת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 15643-05-12 שי כהן נ' רימון טיולים בע"מ (פורסם בנבו, 29.07.2013)‏‏ פורסמה תמונה של התובעת בבגד ים באתר הפייסבוק של הנתבעת. התמונה צולמה בידיעתה, אולם לא ניתנה הסכמה לפרסום. בית המשפט פסק פיצויים בסך 20,000 ₪ תוך מתן משקל לכך שלא התרשם כי מדובר בתמונה משפילה ומנגד שהתמונה פורסמה תקופה ממושכת.

בתא"מ (שלום עפ') 50830-07-13 אופיר כהן נ' שארבל קמוע (פורסם בנבו, 08.09.2019)‏‏ דובר בתובעת שהצטלמה לצורכי פרסום תכשיטים בקטלוג, אולם נעשה שימוש בתצלום לצורך פרסום באתר הפייסבוק ולצורך פרסום מטרות אחרות להן לא הסכימה. נפסק כי הנתבע אשר הסיר את הפרסום לאחר פנייה ישלם פיצוי בסך של 6,000 ₪ וכי הנתבע שלא הסיר את הפרסום גם לאחר הפנייה ישלם פיצוי בסך של 18,000 ₪.

בית המשפט ציין כי התובעים הציגו בסיכומיהם לעניין גובה סכום הפיצוי שורה של פסקי דין, התומכים לטענתם, בדרישתם לקביעת פיצוי על הצד הגבוה. בחינה של פסקי דין אלו מעלה כי הפיצוי הגבוה נפסק בנסיבות ועילות שונות מענייננו. 

התובעים ציינו את ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2578/00 אריאל מקדונלד נ' מקדונלד'ס (אלוניאל) בע"מ, [פורסם בנבו] תשסא(2) 813 (2002) שם נקבע פיצוי בגין פגיעה בפרטיות ובשם הטוב בסך כולל של 300,000 ₪, אולם בערעור שהוגש על פסק הדין פיצויים אלו בוטלו ונפסק סך של  20,000$ מכוח עוולת הפרת סימן מסחר ובשל עשיית עושר שלא כדין בלבד (ראו עניין מקדונלד עמ' 343-344).

אשר לת"א (שלום ת"א) 8419-03-15 יוסף (יוסי) מזרחי נ' וואלה! תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 13.09.2018)‏‏ בו נפסק פיצוי בסך של 249,541 ₪, להבדיל מענייננו, שם דובר בצילום תמונה הפוגעת בצנעת הפרט אשר צולמה ברשות היחיד וללא ידיעת והסכמת התובע כשבסמוך לתמונות נכתבו כותרות פוגעניות המזמינות את הציבור לרכל על התובע.

גם עניינו של פסק הדין ברע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח', סג(1) 52 (2008)‏‏ אינו דומה לענייננו, שכן שם צולם אדם חרדי אשר העמיד דוכן בסמוך לחנות בה הוצבה פרסומת חושפנית מבלי שהסכים לפרסום תוך שהצלם הפר את התחייבותו כלפי התובע לא לפרסם את תמונתו בציבור. בנוסף, הפיצויים נפסקו מכוח סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות ולא מכוח סעיפים 2(4) ו-2(6) ומכוח חוק איסור לשון הרע.

ת"א (שלום ת"א) 19394-01-12 אביגד בן סעדון נ' מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ (פורסם בנבו, 03.01.2017)‏‏ נפסק סך של 35,000 ₪ בגין פרסום באתר אינטרנט של תמונת התובע אוחז ספר תהילים וקורא בו תחת הכותרת "חקירת משטרה בעניין הדרת נשים בבחירות לשכונות החרדיות בירושלים". באותו מקרה מדובר היה ברב שצולם בלי ידיעתו ועל אף בקשתו להסרת פרסום , פורסמה תמונתו בעיתונות בהיקף נרחב.

בסיכומו של דבר בהתחשב בתוכן הפרסום, בגודלו ומשך זמן הפרסום שהוסר, קבע בית המשפט כי העמדת הפיצוי על סך כולל של  16,000 ₪ לכל אחד מהתובעים בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות הינה סכום סביר. בית המשפט הציג, כאמור, פסיקה רחבה בעניין תביעת פיצוי הגנת הפרטיות.

בית המשפט ציין כי הוא ער אני לכך שבתיק אחר בו הוגשה תביעה על ידי סטודנטית אחרת שהופיעה גם היא בתמונה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה היא תקבל פיצוי כולל הוצאות משפט בסך של 36,842 שקלים. למרות שגם במקרה זה מדובר במקרה של תביעת פיצוי הגנת הפרטיות מדובר בהסכם פשרה שלא ניתנה לו כל הנמקה. בית המשפט התרשם גם כי ההסכמה לשלם את סכום הפיצוי ניתנה בשעתו מתוך סברה שבעתיד לא יוגשו  תביעות נוספות בגין הפירסום. לפיכך, אני סבור כי אין מקום להשתמש בגובה הפיצוי שם כאמת מידה בתיק דנן.  

התובעים ביקשו כי בית המשפט יורה למכללה האקדמית ספיר לפרסם התנצלות והבהרה שתכלול כי אין קשר בין המצולמים לאמור בכותרת הפרסום. סעיף 9(א)(2) לחוק איסור לשון הרע קובע כי נוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע לצוות "על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע במקום, במידה, ודרך שיקבע בית המשפט".

בית המשפט קבע כי מלשון הסעיף עולה כי בית המשפט מוסמך ליתן סעד של פרסום תיקון או הכחשה ולא סעד של התנצלות. על פי הפרשנות המקובלת בפסיקה, סעיף 9 לחוק אינו מקנה לבית המשפט סמכות ליתן צו פרסום הודעת התנצלות. אשר לסעד ההבהרה, כאמור אין מניעה מלתת אותו.

נוסף על הפיצוי לכל אחד מהתובעים בסך 16,000 שקל קבע בית המשפט שכר טרחת עורך דין בגובה 10,000 שקל.

ת"א 43369-03-18 יחיא ואח' נ' המכללה האקדמית ספיר ואח'

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו”ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו לא ייצג בתיק האמור

5 2 הצבעות
דרג את המאמר
הירשם
הודעה
guest
2 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר ההצבעות הרבות ביותר
תגובות
צפה בכל התגובות
עו״ד יוסי ברוך

ממוקד ועם זאת מקיף ומעמיק!

שתף את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp

צור קשר

    [anr-captcha]

    מאמרים בנושא